<h1>הפרדס לרש"י הלכ' נטילה</h1>
<h2>דף קה.</h2>
ומים חמים אפי[לו] אחר שופך מן הכלי על ידיו אסור לברך. נטילת ידים, פירש רב האיי גאון בתשובותיו, על [שם] שצריך להגביה את ידיו למעלה [ל]אחר רחיצתם כמו [ישעיה ס"ג] וינטלם וינשאם. דאמר [סוטה ד' ע"ב] רב חייא בר אשי אמר רב מים הראשונים צריך להגביה את ידיו למעלה, מים אחרונים צריך להשפיל ידיו למטה שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים. ונטילת ידים בראשונ[ה] עד הפרק, ונטילת ידים באחרונ[ה] עד הזוהמה. [ו]מה שהוא אומר בלשון נטילה ואינה אומר בלשון נשיאה, אומר ר[בי] זה הוא על שם הכלי שנוטל הימנו ששמו כך. והוא מחזיק לכל הפחות רביעית [לוג] כדאמר[ינן] [ב"ב נ"ח ע"ב] אנפק אנבג אנטל היא רביעית של תורה. ושנו רבותינו [מרביעית] נוטלין לידים לאחד ואפי[לו] לשנים.
<h2>דף קו.</h2>
והורה ר' יצחק בר יהודה זצ"ל מי שהולך בספינה ואין לו כלי ורוצה לאכול שוטף ידיו בנהר ודיו, ואינו מברך על נטילת ידים הואיל ואינו נוטל מן הכלי, (ו)[ד]על שם נטלה תיקנו חכמים שצריך לברך על נטילת ידים, אלא מברך על שטיפת ידים.
<h2>דף קו:</h2>
שאלו תלמידים לרבינו שלמה, הנפנה ונוטל ידיו, צריך ליטול ידיו פעם אחרת לאכילה או לא. אמר להם, אף אני כך שאלתי את רבינו יעקב בר' יקר ואמר, צריך ליטול ולחזור [וליטול] ולברך על הראשונה אשר יצר את האדם ועל [ה]שנייה על נטילת ידים. אבל סבירא לי נטילה אחת עולה לכאן ולכאן. וראייה לדבר מהא דרב.
<h2>דף קז.</h2>
וששאלתם, אסור ליטול ידיו כדי לאכול מן הצינור או מן הנהר או מן המעיין לברך ע[ל] נט[ילת] י[דים] שאין רשות ליטול ידיו לברך אלא אם שופך מים על ידיו בכלי שמחזיק רביעית הלוג, או עושה הנוטל עצמו [הכלי] בין ארכובותיו ושופך על ידיו, אי נמי מי שזורק בידו אחת או בשתי ידיו שיעור רביעית מים למעלה ומקבלו בשתי ידיו, הרי זה מברך על נטילת ידים. ובלאו הכי אסור לברך. אבל רוחץ בלא ברכה. ואם מברך עובר משום לא תשא וגו'.
